החלטה בתיק רת"ק 37083-11-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 17.10.12 של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת לימור בן-שמן).

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישה המשיבה 1 כנגד המבקשת ונגד המשיבים 2 ו 3. בפסק הדין נתקבלה התביעה באופן חלקי כנגד המבקשת, ונפסק על דרך אומדן שעל המבקשת לשלם למשיבה 1 סך של 8,000 ש"ח בגין ליקויים בארונות מטבח (שינוי בגוון של חלק מארונות המטבח) שסופקו למשיבה 1 והורכבו אצלה על ידי המבקשת.

הטענה העיקרית של המבקשת בבר"ע היא שלמרות שהזמנת העבודה הכללית מסתכמת בסך 3,650 ש"ח כאמור בהסכם נספח 2 לבר"ע, ולמרות ששינוי צבע הגוון על פי הזמנת העבודה שצורפה לכתב התביעה מסתכם בסך של 1,000 ש"ח, חויבה המבקשת בפסק הדין בתשלום סכום של 8,000 ש"ח בגין שינוי בגוון של חלק מארונות המטבח.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיבה 1 לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה תשיעית, עמ' 826).

הלכה היא כי ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בסכום הפיצוי שנפסק על דרך אומדן אלא במקרים חריגים בלבד - שאינם בנמצא כאן - בהם אין לאומדן שנקבע עיגון מינימלי או שיש בו טעות ממשית גלויה (ראו גם: ע"א 3400/03 רובינשטיין ואח' נ' עין טל בע"מ, 23.5.05).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכללים שנקבעו בפסיקה ובפסק הדין נושא הבר"ע לא נתגלתה שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

סכום הפיצוי שנפסק - גם אם הינו על הצד הגבוה - אינו מגלה טעות ממשית או פגם המחייב התערבות ערכאת הערעור ומבוסס לכאורה על הראיות שהוגשו לפני הערכאה המבררת לרבות בדיקת המהנדס מטעם המשיבה 1 התובעת.

אף שהיה מקום לנמק ביתר פרוט את פסק הדין, עולה מהחומר שלפני שארונות המטבח סופקו למשיבה 1 התובעת על ידי המבקשת כחלק מדירה שרכשה המשיבה 1 מהמשיבים 2 ו 3, וכן עולה לכאורה שעלות ארונות המטבח בסך 3,650 ש"ח לה טוענת המבקשת נקבעה בין המשיבים 2 ו 3 למבקשת כחברה יזמית וספק (ראו גם נספחים 2 ו 3 לבר"ע). על פניו לא הוכח בנסיבות שעלות זו משקפת את מחירם בשוק החופשי (ראו גם בדיקת המהנדס מטעם המשיבה 1 התובעת שצורפה לכתב התביעה).

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 5 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: